שבע ועשרים

השעה הייתה שבע ועשרים
התקשרת אליי ושאלת,
מה עם הכלב מה עם ההורים
לא היית צריך לספר לי
מה אתה עובר
הרי אני מכירה אותך
יותר מכל אחד אחר
הבטחת שתשוב בלי לאחר
אל תדאגי לי, אני יודע לדאוג לעצמי
הרי הבטחתי לחזור אל תבכי
אל תדאגי לי אני שם עם האחים שלי
אני בוטח בהם והם בי
חייב לנתק אהובתי..

והיא מחכה
לא נרדמת גם לא לדקה
מתפללת רק שתשוב
כבר אליה בחזרה
והיא מחכה
הלב רוטט מכל הודעה
מדמיינת שאתה מגיע
ומחבק אותה בחוזקה

תמיד ידעתי, שיום יבוא ותהיה לגיבור
עם אש בעיניים וכוח לשמור
על המקום בו גדלת בחום ובקור
נרדמתי מעט, וכמובן חלמתי אותך
מחובקים מול ירח וראשי על כתפך
אהובי, אל הנצח אקח לי אותך..

אל תדאגי לי, אני יודע לדאוג לעצמי
הרי הבטחתי לחזור אל תבכי
אל תדאגי לי אני שם עם האחים שלי
אני בוטח בהם והם בי
ד?ש לכולם אהובתי..

והיא מחכה....