Hapina Shel Muhamad - הפינה של מוחמד

[בית א׳: סול ספיישל]
שוב אני נלחם במלחמות עם החלום
שירים באים כמו מחלות
כשאני לבד אני חושב יותר עמוק
את לא רוצה לבוא, למה אכלת לי את הראש
הלוואי שלא היה לי שום דבר ללבוש
מתבלבל מהרצון לקבל, לאהוב, לעשן ולעבוד
והם תמיד מוכרים לי עוד
תל אביב תמיד תרגיש כמו בור
הייתי מוותר מזמן אם לא היה לזה סוף
סיגריות מלטפות את הגרון
מאחל לך שיהיה לך רק טוב
את היית התיקון שביקשתי לעבור
פעם הייתי מחפש להיות, היום אני רק מנסה לראות
משוררים חיים בין השורות, מתי היינו יחד באמת

[מעבר: סול ספיישל]
יו, שאמאן

[בית ב׳: שאמאן 300]
הראפ שלי אלים מדי למיקרופון
הזין שלי בפה שלך עמוק מדי, תוציא אותו בבקשה
מיליון בני אדם מתים בגלל אחד רשע
אל תיקח את זה קשה, ילד, פשוט תוציא עשן
בפנים עושים לי סדר עולמי
לא מסדר את החדר למרות שזה חיוני
שותה כוסית ואז אני זה לא אני
הרמאסיט מרגיש זרמים והדמיון שלי חולני
קורא פסוקים בתהילים, שומר על אמונה פשוטה, בסיסית
ואם אתה שותף לרעיון, תרוקן את הכיסים
למה החבר׳ה כועסים, לא אוהבים בירוקרטיה וטפסים
מעביר את הנודלס לסיר
מסנן את המים, טיפה לא משאיר
דופק חשיש לאור ירח עם חבר שלי המכשיר

[סגיר: שאמאן 300]
בפינה שלי