Hafinjan - הפינג’אן

הרוח נושבת קרירה
נוסיפה קיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן
האש מהבהבת
שירה מלבלבת
סובב לו, סובב הפינג'אן...

האש לקיסם תלחש:
אדמו כה פנינו באש
אם לנו תגבורת תותן
מכל בדל ענף שבגן
כל עץ וכל קרש
ישיר אזי חרש
סובב לו, סובב הפינג'אן...

וזאת, בלא תוספת שבחים
מלאכת משקה המלכים:
קפה וסוכר בו יותן
ומים - מחצית הקנקן
ירתח פעמיים -
הוסיפו קצת מים
סובב לו, סובב הפינג'אן...

ואם בשלישית חיש ירתח -
הלב יחרד וישמח
יחזור הפסוק הנושן:
הנה הקפה כבר מוכן
נשתה ונשבח:
יש טעם, יש ריח
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נגמע מן הספל לאט
הנה מספרים כבר צ'יזבט...
סיפור שעבר עליו זמן
בשקט מצמיח זקן...
הבלוף מתפתח -
קנקן שוב רותח
סובב לו, סובב הפינג'אן...

נזכר הפינג'אן איך אליו
החבר'ה הגיעו מקרב
איך מוטקה הג'ינג'י רטן:
אחד לא יחזור כבר לכאן...
בדמע אין קצה
סובב הוא בעצב
סובב לו, סובב הפינג'אן...

שנים יעברו ודורות
גבולות וגשרים ומדורות
לזר לעולם לא יובן
מה טעם הזמר נוגן -
צנחן ורזרבה
תמיד יזכר בה -
ב"נגלה" נצחית של פינג'אן...